ועידת האקלים 2019

כ2000איש נטלו חלק בועידת האקלים הרביעית של ישראל שהתקיימה במוזיאון תל אביב לאמנות ביום ראשון ה24 לנובמבר. מלבדם צפו בה עוד אלפים רבים מישראל ומכל רחבי העולם, בשידור ח

כ2000איש נטלו חלק  בועידת האקלים הרביעית של ישראל שהתקיימה במוזיאון תל אביב לאמנות  ביום ראשון ה24 לנובמבר. מלבדם צפו בה עוד אלפים רבים מישראל ומכל רחבי העולם, בשידור חי.

המבקרים בועידה כללו פעילי סביבה מכל הגילאים ומכל המגזרים, ומקרב עשרות רבות של ארגוני סביבה ארציים ואזוריים.
ערן בן ימיני, שהוא מנכ"ל ארגון חיים וסביבה-המהווה את ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, והוא זה שארגן את הועידה.
"הדבר המשמעותי ביותר היה הכרזות בפועל של הועידה, שכללו אמנה ציבורית," אמר ערן בן ימיני." זה כוללכמובן גם לעתיד לבוא  תכנון מצעד האקלים בישראל. התקבלו הסכמות לגבי מספר רב מאוד של פעולות.החשיבות של הועידה לגבי עולם העסקים ,התעשיה והטכנולוגיה בישראל  היא בכך שכיום עסק צריך להיות רלוונטי לגבי המשך הפעילות העסקית והתעשייתית שלו לעתיד לבוא, הקרוב מאוד בתחום הגנת הסביבה. זה  כולל  את  נושא המאבק האקוטי בפלסטיק. ועוד עמידה בסטנדרטים קפדניים בתחום. לוחות סולאריים למפעלים. פליטות פסולת של מפעלים ועסקים. ולכן עולם התעשיה והעסקים צריך להיות עם יד על הדופק לגבי התנאים, ובמידה ולא הרי  זה ייצור בעייתיות למפעלי תעשיה וכן לעסקים שונים בעתיד."

הועידה נפתחה עם מושב ראשון בהנחיית העיתונאית אורלי וילנאי, ובו דיברו ד"ר דב חנין(שנת 2020 לקראת שינוי כיוון). נדב איל( המשבר הגלובלי בין אקלים להכחדה).לימור אלוף(מחשבות על מהפכה). לאחר מכן התקיים פאנל מדיניות אקלים ובו נטלו דלית זילבר מנכ"לית מנהל התכנון, אודי אדירי מנכ"לית משרד האנרגיה. שי רינסקי, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה. גיא סמט,  מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.

בהמשך הציגו שלושה ראשי ערים את דרכי ההתמודדות שלהם בתחום הסביבה מבחינת האתגרים וההזדמניות הניצבים לפניהם: רון חולדאי, משה פדלון ראש עיריית הרצליה ועליזה בלוך ראשת העיר בית שמש.

הדיון שחתם את הועידה כלל רב שיח בהנחייתו של אלעד הוכמן בנושא גבולות המחאה הלא אלימה בתחום הסביבה ונטלו בו חלק: דנה מדינה, גלי סימון, טל גנון, מייקל רפאל, יערה פרץ, דפנה ברנקל. תם בן סיני.

במקביל למושבים התקיימו  מושבים מקבילים של משבר האקלים ואלו כללו נושאים כמו משק האנרגיה במשבר. תפקידה של התקשורת והעיתונות במשבר האקלים.

 מזון מהחי ומצב החירום האקלימי מהזווית הישראלית. הערכות להשפעות שינויי האקלים על בריאות הציבור ממדע למדיניות.

מערכות אקולוגיות מטבע מאויים לדרך הגנה על האדם. תכנון בין ערי האתמול לערי המחר. מצעד האקלים.

בפתח האולם הראשי של הועידה התקיימה תצוגה של ביתנים רבים מתחומים שונים של אקולוגיה וסביבה. החל בדוכנים של החברה להגנת הטבע, קק"ל, צלול, ארגון גרינפיס הישראלי,התנועה הירוקה, מגמה ירוקה. עבור דרך ארגונים סביבתיים שחרטו על דגלם סחר הוגן, הגנה על  זכויות בעלי חיים, טבעונות, מניעת בזבוז מזון, לוחות סולאריים, מאבק נגד אסדות הגז, דוכני אוכל ושתיה על טהרת הטבעונות, כלי רכב בהנעה חשמלית, שמורות לחיות ועוד.

התחושה בתום הועידה הייתה שישראל הולכת לקראת נקודת מפנה ביחס הציבורי והכלכלי שלה בכל מה שנוגע להגנת הסביבה.

יש להניח כי דבר זה טומן בחובו עוד צרכים ואפשריות רבות שעולם התעשיה,  הטכנולוגיה, העסקים והפיננסים בישראל צריך לתת עליו את הדעת באופן משמעותי ביותר בהמשך.